Position Sizing: כמה לסכן בכל עסקה

Position Sizing הוא קביעת האחוז מהתיק שמסכנים בעסקה בודדת — לא כמה כסף משקיעים בה, אלא כמה מוכנים להפסיד ממנה. הנוסחה הבסיסית: גודל פוזיציה = (הון התיק × אחוז סיכון) ÷ (מחיר כניסה − מחיר Stop Loss). כלל אצבע נפוץ הוא לסכן 1%–2% מהתיק בעסקה אחת — לא 100% חלקי מספר הפוזיציות הרצוי, כפי שמתחילים רבים טועים לחשב.

---

למה Position Sizing חשוב יותר מבחירת המניה

אסטרטגיית מסחר יכולה להיות מצוינת ועדיין לגמור את התיק אם גודל הפוזיציה לא נכון. הסיבה: רצפי הפסדים קורים גם באסטרטגיות טובות. אסטרטגיה עם Win Rate של 50% יכולה, סטטיסטית, לחוות 5-6 הפסדים ברצף בלי שום דבר חריג. אם כל הפסד כזה מוחק 10% מהתיק, שישה הפסדים רצופים מוחקים כמעט 50% ממנו — וכדי להתאושש מ-50% הפסד צריך רווח של 100%.

Position Sizing נכון מבטיח שרצף הפסדים "רגיל" סטטיסטית לא הופך לאירוע שמסכן את קיום התיק.

נוסחת חישוב Position Sizing

account_size = 10000        # הון התיק בדולרים
risk_percent = 0.01         # 1% סיכון לעסקה
entry_price = 50.00
stop_loss_price = 48.50     # Stop Loss 3% מתחת לכניסה

risk_per_share = entry_price - stop_loss_price          # 1.50$
dollar_risk = account_size * risk_percent                # 100$
shares_to_buy = dollar_risk / risk_per_share              # 66.67 -> 66 מניות

שימו לב: הנוסחה לא שואלת "כמה כסף להשקיע בעסקה" — היא שואלת "כמה מניות אפשר לקנות כך שאם ה-Stop Loss יופעל, ההפסד יהיה בדיוק 1% מהתיק". גודל ההשקעה בפועל (מספר המניות × מחיר) הוא תוצאה של החישוב, לא נקודת ההתחלה שלו.

למה 5%-10% בעסקה אחת זו טעות נפוצה

מתחילים רבים קובעים Position Sizing לפי "כמה כסף אני שם בעסקה" (למשל 10% מהתיק) ולא לפי "כמה אני מוכן להפסיד בה". ההבדל קריטי: אם שמים 10% מהתיק בעסקה עם Stop Loss רחוק של 15%, ההפסד הפוטנציאלי האמיתי הוא 1.5% מהתיק — לא 10%. ולהיפך: 10% מהתיק בעסקה עם Stop Loss צמוד של 2% חושף רק 0.2% מהתיק — פוזיציה קטנה מדי ביחס לסיכון האמיתי שנלקח.

הבלבול הזה — בין "כמה כסף בעסקה" לבין "כמה סיכון בעסקה" — הוא הסיבה שרוב המדריכים הכלליים לניהול סיכונים לא מספיק מדויקים לבוט מסחר, שדורש נוסחה מדויקת וניתנת לתכנות.

הגבלת חשיפה כוללת

Position Sizing לעסקה בודדת לא מספיק — צריך גם הגבלה על החשיפה הכוללת של התיק בו-זמנית:

| כלל | דוגמה | |---|---| | סיכון מקסימלי לעסקה | 1%–2% מהתיק | | מספר פוזיציות פתוחות בו-זמנית | 3–5 מקסימום | | הפסד יומי מקסימלי | 2%–3% מהתיק — הבוט נעצר לשאר היום | | חשיפה כוללת (כל הפוזיציות יחד) | לא יותר מ-10%–15% מהתיק בסיכון בו-זמנית |

הגבלת מספר הפוזיציות הפתוחות מונעת מצב שבו הבוט "כולו בפנים" בו-זמנית על תנועת שוק אחת (כמו קריסה כללית), גם אם כל עסקה בנפרד מוגדרת נכון.

שאלות נפוצות

מה קורה אם אין מספיק הון לקנות אפילו מניה אחת לפי הנוסחה?

זה אומר שהתיק קטן מדי ביחס למחיר המניה ולרמת הסיכון שנבחרה. הפתרונות: לבחור מניות זולות יותר, להגדיל מעט את אחוז הסיכון (בזהירות), או לחכות עד שהתיק גדל. אין טעם "לעגל למעלה" ולקחת יותר סיכון ממה שהנוסחה קבעה.

האם Position Sizing צריך להשתנות לפי תנודתיות הנכס?

כן, וזה שיפור נפוץ על הנוסחה הבסיסית: ככל שהתנודתיות (נמדדת למשל ב-ATR) גבוהה יותר, ה-Stop Loss רחוק יותר, ולכן גודל הפוזיציה (מספר המניות) קטן יותר באופן אוטומטי מהנוסחה עצמה — בלי צורך בהתאמה נפרדת.

מה ההבדל בין Position Sizing ל-Risk/Reward Ratio?

Position Sizing קובע כמה לסכן בעסקה. Risk/Reward Ratio קובע את היחס בין הסיכון לרווח הפוטנציאלי באותה עסקה. שני המושגים משלימים זה את זה — ראו את מדריך Risk/Reward המלא.

האם 1% זה תמיד המספר הנכון?

לא כלל מוחלט. סוחרים שמרנים משתמשים ב-0.5%, סוחרים אגרסיביים יותר עד 2%. מעל 2% לעסקה נחשב בדרך כלל סיכון גבוה מדי לבוט מסחר פרטי — רצף הפסדים סטטיסטי הופך למסוכן ממש. הבחירה המדויקת צריכה להיבחן בBacktesting על נתוני האסטרטגיה הספציפית.